תאריך: 07.05.2008
שם:  יוחאי בראל
ההיכרות עם אלי:  חבר של אלי

אלי אחי,

אני לא מאמין שאני כותב לך, במקום לדבר איתך. אני לא מאמין שנדבר עליך בלשון עבר ולכן גם איני מוכן לעשות כך.

החברות שלנו התחילה בכיתה י\', שזה כמעט 17 שנה, ממש מחצית מחיינו, שם נפגשנו אתה, רן ואני.
לא זכור לי מה גרם לנו להתחבר אחד לשני אבל זה פשוט קרה, וטוב שזה קרה, כי אני לא מדמיין את המציאות אחרת.
אבל עכשיו קרה הגרוע מכל ואתה איננו ואת רגע הבשורה המרה לא אשכח לעולם וכך בטח יקרה לכל מי שקיבל אותה.

כתבתי הרבה פעמים את המילה \"לא\" עד עכשיו ונראה לי שפשוט בא לי לצעוק \"לא\" אחד גדול.
איך העולם יהיה בלעדיך? מה יהיה עם ליבי שי ודורון? הרי הם היו אהבת חייך ועודם כאלו.

לאחר תאונת הדרכים שעברת אך לא מזמן, אמרת לי שהדבר המפחיד ביותר היה לחשוב, שכמעט ולא היית רואה את הילדים יותר לעולם. אפילו את התחפושות לפורים שהבאת להם מחו\"ל הם ילבשו כשאתה כבר לא איתנו. אבל אני מאמין בכל כוחי, שאתה איתנו ותמיד תהיה, תמשיך לראות ולחוש את המשפחה הנהדרת שהקמת ממשיכה בדרככם המשותפת שהתחלתם יחד.

תחסר לי המון, לי ולכולם. הכישרון המיוחד שלך בכל התחומים: בעבודה, במילואים, עם החברים ועם המשפחה, כשרון להתמזג, להוביל, להצחיק ולהדהים את כל מי שסובב אותך.

יש לי עדיין כל כך הרבה דברים להגיד ובטח לא אוכל לכתוב את כולם, אבל אני יודע שתחוש אותם.
יצאת למלחמה הארורה הזו בלב שלם, וכן, תמיד כשאמרתי את המילה מלחמה, אמרתי רק מלחמה. הפעם מלחמה זו היא גם ארורה, כי הפעם היא פגעה בי הכי קרוב שאפשר, כנראה כמו שמלחמות פוגעות גם באחרים.

כבר לפני שנים, חשבתי שיהיה נחמד שנשרת במילואים ביחד. ואף ביקשתי ממך שתעבור ליחידת המילואים שלי, כי הייתי צריך מ\"מ, מישהו כמוך שיכול לקחת קבוצה של חיילים ולהוביל אותה.
אבל אתה סרבת, לא היית מוכן להפרד מהחיילים שלך. וזה היה ברור מאליו, כי כשאתה מחוייב, אתה היית מחוייב עד הסוף, גם בצבא, גם בעבודה וגם במילואים.

ועכשיו אלי , כשאתה אי שם, החברות שלנו לא תיפסק. רן, אתה ואני נמשיך להיות ביחד, בלב ובמחשבות, לעולם, תמיד, עד שניפגש שוב.

ואתה אחי, ממש אחי, שמור על ליבי שי ודורון מהמקום בו אתה נמצא. חזק את ידם ואת ידינו, כדי שיהיה לנו כח להמשיך. ובטוח אני, שהמקום בו אתה נמצא, הוא המקום הכי טוב להיות בו, אחרי הבית והמשפחה שלך.

אוהב אותך תמיד
יוחאי



תאריך: 07.05.2008
שם:  רן
ההיכרות עם אלי:  חבר של אלי

מחשבות שרצות בראש:

הטיול המיתולוגי לחורבה בחרמון
מתכוננים לבגרות בתנ\"ך
דייג בברכות דגים באפק
פגישה קצרה במנחת בבסיס בבקעה
פעם ראשונה שסיפרת על ליבי

חברות של פעם בחיים, ללא תלות בזמן, מקום או תדירות. ללא תנאים וללא גינונים.

ARMIS בכינרת
יום כיפור בגיל 17
\"אני אלבש סוודר ירוק\"
אתה ליבי ודורון התינוק בביקור בבירנית

קרוב כמעט כמו משפחה, לפעמים הרבה יותר. יותר מחצי חיים העברנו יחד,
תקופות פעם ביום, תקופות פעם בשנה.

הדגל על התקרה
בקבוק יין עיקש באיטליה
הפגישה בניו יורק לפני כשנה
החיוך כל פעם שדיברת על הילדים.

זכרונות אי אפשר לקחת.

רן



תאריך: 07.05.2008
שם:  יוחנן קישון
ההיכרות עם אלי:  חבר של אלי

אלי,

הכרתי אותך כתלמיד צילום שלי במסגרת לימודי הגרפיקה במכללת ידע.
התבלטת בקליטה מהירה ורצון לדעת תמיד עוד ועוד. לאחר לימודיך קישרתי אותך לקליינט שהיה זקוק לעיצוב גרפי. במהירות ומקצועיות הגשת לו עבודה ברמה גבוהה.

מאותו רגע הבנתי שאתה דוהר קדימה. ואכן בזכות הכישרון שלך יכולת להתפרנס מגרפיקה. אבל אתה לא קפאת על השמרים למדת לבנות ולעצב אתרי אינטרנט וגם כאן עשית חייל והתקדמת במהירות.

בין פרויקט לפרויקט מצאת זמן לטייל והטיולים איתך תמיד יזכרו כחוויה של כיף והומור. כשגלשנו בחרמון הוכחת כישורי גלישה מרשימים. השארת אותי מאחור ואני שאלתי את עצמי האם יש משהו שהבחור הזה לא יודע לעשות?

חצי בית בנית בעצמך. כל הזמן פרצת גבולות בתחום המקצועי והיה אפשר לקבל את הרושם שאולי המשפחה תפגע מהנסיעות שלך לחו\"ל. אבל לא- גם כאן התגלית כאבא חם ואוהב ללא קץ וכבעל מסור שפשוט לא רואה אף בחורה חוץ מליבי.

הייתה לך ביקורת על התנהלות המדינה, אבל בשעת פקודה התייצבת ביחידה שלך כמו שהתייצבת אצל כל מי שנזקק לך. אני בטוח שהגעת למילואים וניהלת את העניינים בדרך המיוחדת שלך המשלבת הומור, חברמניות ויעילות. לא צריך להיות שם כדי לדמיין אותך מתקתק את העבודה כמו שנהגת להגיד ולעשות.

היית לי חבר אמת לי ובוודאי לשאר חבריך.

הלכת מאיתנו באמצע.
באמצע החיים
באמצע הזוגיות שלך עם ליבי
באמצע הילדות הרכה של ילדיך
באמצע הקריירה שלך
באמצע ההתבססות בגרנות
באמצע החברויות

הייתי אומר לך שזה לא יפה ללכת באמצע אילו זו הייתה הבחירה שלך אבל זו לא הייתה הבחירה שלך.
זאת הייתה יד הגורל הנורא שקטף אותך באמצע של הכל.
אני גאה על כך שהכרנו ונהיינו חברים. ואני מוקיר את הרגעים המיוחדים שבילינו יחד.


יהי זכרך ברוך
חברך יוחנן קישון



תאריך: 07.05.2008
שם:  עמוס
ההיכרות עם אלי:  חבר לעבודה של אלי

אלי,

אלי, אלי, שלא יגמר לעולם.
החייכן המוכשר שכל כך אהבנו כולם.
אלי, חברי וידידי הנאמן,
כל כך צעיר וכל כך מקצוען,
אתה חסר לי וכמוני לכולם.

כל כך מהיר תפיסה, אמין ופרפקציוניסט.
אתה היית שם תמיד, פשוט ההיפך מאגואיסט.

בדיוק כשהרגשת בשל לעסקים ופרשת כנף,
באה קטיושה מחורבנת וקטפה אותך ביעף.

כמה אלפי מיילים טסנו ביחד
כמה שעות ישבנו וחשבנו איך מכמה ברזלים ורעיון
נצליח לפרוץ לעולם ולהסביר שאם מסדרים את
הברזלים נכון, זה עובד ועושה הגיון.

איש משפחה שלא היסס לשים את הקן המשפחתי לפני הכל
ובשביל המשפחה עבד כמו חמור ולא היסס לשאת כל עול.

אהבתך לליבי הייתה מושא להערצה
דעי לך, ליבי, שהוא היה מאוד מרוצה ממה שבך מצא.

אליהו הנביא עלה בסערה השמיימה
כמה נכון הדבר לגביך בהפרש של אלפי שנים
בשני המקרים השארתם אותנו יתומים.


עמוס



תאריך: 07.05.2008
שם:  יוחאי בראל
ההיכרות עם אלי:  חבר של אלי, ערב לזכרו

ערב לזכרו,

בפעם הראשונה שראיתי את המייל שזו הייתה כותרתו, לקח לי זמן לקלוט למה הכוונה.
לקלוט שמדובר בערב לזכרו של אלי,
לקלוט שהחודש האחרון הוא לא חלום, אלא מציאות חדשה.
הלוואי וזה היה חלום, כי חלום נגמר בסופו של דבר.

אני מאמין שהתקופה האחרונה שינתה את כולנו, אני יכול להעיד את זה על עצמי והעדות הכי טובה לכך היא שאני מדבר על אלי.

את דרכנו המשותפת התחלנו בכיתה י\', יצא לי לנסות ולהזכר איך זה שאלי, רן ואני הפכנו לשלישיה. האמת? כנראה שזה ישאר בתור תעלומה, כי גם רן לא זוכר בדיוק ואלי... כבר לא איתנו זה במובן הפיזי, אני עדיין מרגיש שאלי כאן.

ונראה לי שלספר בגוף שלישי על אלי, זה דבר שבחלומותיי הגרועים ביותר לא חשבתי שאעשה.

עברנו הרבה ביחד, כל גיל ההתבגרות בתיכון, היינו מבלים ביחד, למדים למבחנים ביחד, בכל אופן מנסים, כי תמיד בסופו של דבר מצאנו את עצמנו עושים דברים אחרים. ישנם המון זיכרונות, פשוט אי אפשר לספר את הכל, אם זה טיולים ברחבי הארץ, בסיני, בצרפת, באיטליה והכל, וכל פעם חזרנו עם תובנות חדשות שאלי פשוט מעשיר אותנו בהן.

דבר אחד אני בטוח בו, כל אחד שדיבר על אלי, בטוח שהכיר את אלי האמיתי, הכנה והישיר והעריך את כל תכונותיו אלו, כי כל מי שפגש בו ולא משנה באיזו מסגרת הפך לחבר...



תאריך: 07.05.2008
שם:  מחלקת חימוש גדוד 9255
ההיכרות עם אלי:  גדוד שבו שירת אלי

ליבי,

אין באלבום זה אף לא מעט בכדי למלא את החלל העצום שנפער. אין בו גם שום ניסיון שכזה.
אנו מודעים לכאבך העצום ואנו עומדים בצד עם תחושת חוסר אונים ורוצים לעזור אך מודעים לכך שהכל מתגמד כעת.

ולכן, כשמחניק לנו בגרון והמילים נבלעות ומתבלבלות החלטנו לכתוב, כל מי שחפץ בכך, את המעט שרצינו לומר, כולנו היינו פקודיו ורצינו בדרך זו להעביר את מה שנחנק לנו בגרון.

נוסיף ונאמר כי החל מאותו יום ארור את וילדייך נמצאים בליבנו ובמחשבותינו ואנחנו נעמוד לצידך בכל אשר תחפצי כי אין לאף אחד מאיתנו ספק, אלי היה הראשון לעשות כך אם המצב היה שונה היום.

מחבקים אתכם.
מחלקת חימוש
גדוד 9255



תאריך: 07.05.2008
שם:  יגאל אלמקייס
ההיכרות עם אלי:  גדוד 9255

חבר יקר,

אני מנסה בכמה מילים לכתוב עליך אך היד רועדת.

לדעת שרק אתמול ישבנו יחד, צחקנו ודיברנו, והנה אתה כבר לא איתנו אך בתוך ליבנו.

זכיתי להכיר חבר, אח ומפקד שמעבר לדרגות היה הכי חבר שיכולתי להכיר, שאפשר לדבר איתו בלי כל קשר למילואים על כל בעיה.

הידע והכישרון לדבר ולהעניק ובמיוחד הכיף לתת מעצמך לטובת האחר בכל זמן, הם בלתי נשכחים.
ועכשיו מאותו רגע נורא, אני מתקשה לעכל, מנסה לשחזר איך ולמה ולא מוצא מנוח. מנסה להמשיך אך לא מוצא את הדרך. אין לי דרך אחרת אלא לומר נוח על משכבך בשלום ורק שתדע שחלק ממני הלך איתך.

שלום לך המפקד,
יגאל אלמקייס



תאריך: 07.05.2008
שם:  ליאור
ההיכרות עם אלי:  סגן של אלי, גדוד 9255

אלי,

לא נתפס לדבר אליך בלשון עבר, איך אפשר?

רק אתמול דיברתי על זה עם ארז מזרחי ואמרתי לו שזה מדהים
איך אנחנו מסוגלים לשלוח אנשים לחלל לחקור יבשות, להמציא המצאות מדהימות ולרפא מחלות אבל עדיין לא מסוגלים לקבל את המוות.
איך אפשר להבין שיום לפני הסתובבת מאושר אחרי שעה במזגן עם קולה אצל ליבי והילדים בקרית-אתא ולמחרת אתה כבר לא כאן... איך אפשר?
איך אפשר להבין את הנמרצות שלך ביום הגיוס אל מול האטימות של המערכת אשר אותי ייאשה אך אתה לא נשברת עד שהשגת את רצונך וברגע אחד, יומיים וחצי אחרי, נעלמה לה כל האנרגיה הזו, איך אפשר?

אלי, ברגעים האלה נוטים לזכור את הדברים הקטנים שמהדהדים לנו בראש, הקריאה שלך אלי \"ספקי!!!\" לא יוצאת לי מהראש וכנראה תלווה אותי הלאה ביחד עם אותו משפט שאמרת לי וללב בשבת בבוקר \"אתכם אני אוהב ואת מי שאני אוהב, אני אוהב עד הסוף\".

אלי, בלכתך השארת לי משימה להיכנס לנעליים שגדולות עלי בשבע מידות ואני עדיין לא יודע איך למלא את החלל שנותר, אני מקווה שנוכל לשמור על המחלקה בסטנדרטים שאתה הצבת לה מכיוון שהיא היתה מקור לגאווה בשבילך. מורשתך תמשיך עם הגדוד ודורות של קציני חימוש עוד יפעלו על פי הרמה שאתה הצבת בגדוד.

אלי, אני מאמין ומקווה שתשמור על ליבי וילדיך ותעניק להם גם רגעי אושר מיום זה והלאה.
אני למדתי ממך המון ואתגעגע לעד.

ליאור



תאריך: 07.05.2008
שם:  אפי אוהב ציון
ההיכרות עם אלי:  חבר של אלי, גדוד 9255

אלי אחי היקר,

איך אדבר עליך בזמן עבר ובליבי אתה עוד חי.
איך אקבל שאתה לא כאן, אתה הטוב שבאדם, יחיד ומיוחד.
חייתי את מעלותיך כדבר מובן מאליו.

השארתי אותך כועס, עייף ורוטן שבעתיים
כאילו העולם נמצא לך על הכתפיים.
דברים לא הסתדרו, עניינים לא מתנהלים,
כך לא עובדים, כך לא מנהלים.
ודווקא אתה שילמת הכי יקר.

הנה נסגר שער הכפר, ומכת ברק מן השטן
ובגיהנום על אש תמרות עשן עלתה נשמתך אל על.
ותריסר חברים ואהובים נאספו אל חצרות אריה לבן,
והאריה ליבו לב אבן, קולו נדם מזמן.
ועוד בזמן שהגדוד צעד בשדות הקרב, אנחנו אותך מלווים והכאב רק,
מוכי הלם ורגשות אשם, על שהלך הטוב שבנו ולא שב.

לו ניתן היה בנפתולי הזמן
הייתי חוזר מוכן ומזומן
ופותח לך שער בידיי
ופודה את חייך בחיי.

הנה הסתיימה מלחמה בלי שם
אנשים רוטנים ומחפשים מי אשם
כך לא מתנהלים כך לא משיגים דבר
הם כועסים, ושואלים מה יהיה מחר.

ואתה שותק , קולך נדם
האריה אסף אותך אליו
למקום שם כל אדם
הוא יחיד ומיוחד, ולא מובן מאליו


אפי אוהב-ציון



תאריך: 07.05.2008
שם:  ישראל אהרונסון
ההיכרות עם אלי:  גדוד 9255

זה בא פתאום בשעה של לילה לא יום
קרה במציאות אבל הרגיש חלום
וכל איש לבדו אז עמד על עומדו
ושמע את זה בא מתוכו
דממה דקה
(אהוד בנאי)

יום ראשון בצהריים. בחדשות מתחילות להופיע ידיעות על נפילת קטיושה שהרגה עשרה אנשים בקיבוץ כפר גלעדי. עדיין כלום לא ידוע, לא ברור, משהו מחלחל, פחד ראשוני, זיכרון של דיבורים על מקום התכנסות, אך עם זאת, קיימת מעט תקווה מתוך חוסר ידיעה....
בבית, מתוך הדיווחים בטלוויזיה, היה נדמה לי שאני רואה אותך. עומד בין המפקדים, כרגיל עם הנייד ביד, מנסה להבין , לתת עצות, להסביר. התקשרתי ליגאל, ניסיתי להבין מה קרה אך הוא לא הצליח לדבר, התדהמה, הבלבול, הכאב החד והמפלח לא אפשרו להבין דבר מהטרגדיה הגדולה שהתחוללה שם.
בפעם האחרונה שדיברנו, בשבת בערב, באליקים היינו עם החבר\'ה. כמו תמיד ישבנו מחוץ לאוהל, הקפה ביד. יחד ניסינו לשמור על השפיות במצב המבלבל והנורא אליו נקלענו. שוב עלו הויכוחים הקבועים של בעד ונגד הצבא, הפעם ביתר שאת, מתווכחים האם המלחמה טובה לנו או לא, מה נפק ממנה וכך הלאה. לצד הוויכוחים היו גם הסיפורים של המשפחה, האישה, הילדים, ההתרגשות מעליית בנך הבכור לכיתה א\', הסיפורים מהגן של בתך. כמה ברק היה לך בעיניים כאשר דיברת עליהם. ואנחנו יחד איתך, מתלהבים מהסיפורים, נזכרים בסיפורים מתחילת הדרך, בהוראות שנתת לאשתך בטלפון איך צריך לצבוע את המשקופים והקירות בדירה ששכרתם.... לצד כל אלו, ליוותה אותנו הידיעה שאנחנו עולים ללבנון, אי אפשר היה להימנע מהפחד, החרדות, תחושת חוסר האונים.
בשלב מסוים הודעת שאתה עולה רק עם הצעירים – המבוגרים משוחררים ויכולים ללכת הביתה. כך נפרדנו – אני בדרכי הביתה, ואתה בפיקוד על החבר\'ה בדרך ללבנון.
הידיעה על מותך תפסה אותי אחרי שעות של חוסר וודאות בהן ניסיתי לברר עם החבר\'ה מה קורה ולמה לא יודעים מה עלה בגורלך. שעות בהן עשרות תמונות משותפות עברו לי בראש (וכן אלי, בדיוק כמו שהסברת לנו עשרות פעמים לגבי תמונות, לפעמים הותרתי את הצמצם פתוח ולפעמים סגור – תלוי בגודל החשיפה שרציתי לתת...).
יומיים אחרי קבלת הידיעה – הלוויה. מאות האנשים, החברים מהצבע, מהעבודה, מהיישוב. כולם מחבקים, ממאנים להאמין שככה הלכת מאיתנו בגיל כל כך צעיר כשכל החיים עוד לפניך, החלומות, השאיפות, התקוות. בדרך חזרה חשבתי עליך. על השיחות שלנו, על הוויכוחים, על כל אותן פעמים בהן הסברתי לך שכל השנים עוד לפניך וכדאי לפעמים לתת למבוגרים \"המנוסים\" להסביר לך. נזכרתי באכפתיות שלך, ברצון שלך לתת לנו עניין במילואים כשהבאת לנו את המחשב שלך עמוס במשחקים.
אלי, כמעט חודש אחרי והמחשבות לא מרפות, התהיות, השאלות האינסופיות שלצערי לא מקבלות תשובה.
אני מקווה שבמקום שאתה נמצא אתה רגוע, שלו, ממשיך להתלהב מהמחשבים ומהעסק, ממשיך לדעת הכל, ללמד את כולם מה הכי נכון לעשות ומתי, להיות גאה באנשים שאתה אוהב, ממשיך להיות אתה עצמך, כפי שהיית וכמו תמיד ממשיך לדאוג לכולנו.....

ישראל אהרונסון
מעין צבי



תאריך: 07.05.2008
שם:  פרקש זיו
ההיכרות עם אלי:  גדוד 9255

לליבי שלום,

רציתי לומר לך כמה דברים אשר נגעו לליבי, כאשר אלי ואני היינו נפגשים הן ברכב, הן בשיחת פלאפון והן במילואים, אין מצב שלא הייתי שומע את שמך ושמות הילדים. בשיחותינו את היית לו למלכה, אשת חלומותיו והבנים לנסיכי הממלכה.

קשה, קשה המחשבה שלא אשמע יותר את הקריאה שלו אלי כשקרא לי בכינוי \'במבינו\', הרמת כתפיים לאות ניצחון וחיוך שעבר מאוזן אל אוזן כאשר היה אומר זאת.

אל תדאגי כי שם למעלה בטח הם שניהם שומרים אחד על השני אלי שומר על יוסי ויוסי שומר על אלי ופה למטה (אצלנו) ישמרו עליכם מלאכי שמיים.

נשמתו של אלי תהיה שמורה בצרור החיים, אמן.

פרקש זיו (במבינו)



תאריך: 07.05.2008
שם:  משה אטיה
ההיכרות עם אלי:  גדוד 9255

אלי,

הגעת לגדוד ומיד הבחנו בך... \"משהו\" חריג, קצין עם קוקו בשיער?

היית איש של עקרונות שתמיד חשב על החיילים. גם בפעילות בעזה, תמיד התעקשת שנלבש שכפ\"צים וקסדות. תמיד חששת מהגרוע ביותר.

כאשר גויסנו בצו 8 והכלים לא היו מוכנים בימ\"ח, רצת וצעקת והגעת לדרג הבכיר ביותר כאילו זה הצבא הפרטי שלך. היממת את קציני הקבע ברצינות שלך וסחפת אחריך גם אותי.

יום שישי לפני הכניסה שלי ושל ליאור ללבנון ועדיין ישבת באוהל עימנו וניסית למנוע מאיתנו להיכנס, אמרת שזה מסוכן ואתה לא חש טוב עם זה, אפילו ניסית לארגן לנו ציוד טוב יותר ללחימה.

לא נוכל לעולם לשכוח אותך!
מקווה שאתה שם למעלה שומר עלינו כמו שתמיד שמרת ומשגיח על משפחתך, אשתך וילדיך, תמיד אמרת שאין כמו המשפחה.

אלי, חבר, אוהב אותך, אתה תחסר!

משה אטיה



תאריך: 07.05.2008
שם:  אבנר
ההיכרות עם אלי:  חבר מהגדוד של אלי 9255, ביום הלויה

אלי

קשה לי לדבר עליך בלשון עבר – החיוך הרחב, העמידה הזקופה,
ובדיחות הדעת שתמיד קידמו פנינו בכל פגישה.

אנו הולכים ביחד שנים רבות, ואט אט ההיכרות הפכה לידידות
מיוחדת, כזאת שניתן לפגוש רק במילואים

בתחילה היית סגן מפקד מחלקת החימוש הגדודית, והיה ברור
שבבוא היום תפקד על מחלקה זו.
ואכן יום זה הגיע וביצעת אותו על הצד הטוב ביות, בצורה
מקצועית, ובעזרת אוירה מיוחדת שהשרית על חייליך ורוח
התנדבות אין סופית, הייתם נכונים לכל משימה.

האווירה של יחידה קטנה ואינטימית, היא ייחודית ומשפיעה על
כולם. התייעצנו זה עם זה בנושאים שונים והיו לנו שיחות רבות.
ברומו של עולם.

בשיחותינו שמענו ממך על האישה ליבי והילדים דורון ושי
וכמה אתה אוהב אותם וגאה במעשיהם.

למשפחתך נאמר – \"אלי נפל בעת הגנה על המולדת\"
במלחמה הנוכחית החזית והעורף התאחדו ולא ניתן להבחין
עוד ביניהם.

הפגיעה של הטיל באלי ובשאר 11 חברינו, כוונה לפגוע בחוסן
העם והמדינה – אך האבל הכבד על הנופלים, לא ירפה את ידינו.

בשעה זו הגדוד על חייליו ומפקדיו עדיין ממשיך בלחימה בשטח
לבנון ומי ייתן ויחזרו הביתה בשלום.

אלי – בשבילנו היית ותשאר עם חיוך מקסים צעיר לנצח.

בשם כל חבריך ומפקדיך ליחידה, אנו מבטיחים כאן להמשיך
את הקשר והחברות המיוחדת עם משפחתך לעד.

\"יהי זכרך ברוך\"



תאריך: 07.05.2008
שם:  רענן
ההיכרות עם אלי:  גדוד 9255

דברי פרידה לאלי אלקריף ז\"ל

אלי, איך אפשר לתאר אדם כמוך במילים, שהרי מילים הן רק על הנייר ויותר מזה כבר לא יהיה.
אדם כמותך לא ציפיתי לקבל לשירות מילואים- חייכן, צעיר בנפשו, מלא חכמת חיים, מפקד טוב ויותר מהכל, אישיות מדהימה.

נקטפת מאיתנו בעודך צעיר, כשדרכך עוד היתה לפניך ושעוד היה לך מה להוכיח.

אני יודע שאדם כמוך לא יהיה לנו במחלקה יותר כי זה ממך ומטה.

היית חזק בנפשך, ידעת לעמוד על שלך ולנהל את המחלקה על הצד הטוב ביותר .

כל כך נהניתי בחיקך, הרגשתי חופשי לדבר איתך על כל נושא שבעולם ואפילו להתייעץ איתך על נושאים אישיים.

כשקרה האסון בכפר –גלעדי ,חיפשתי אותך והתקשרתי אליך לפחות 15 פעמים כי ידעתי שלא היית שם כשזה קרה ואתה בריא ושלם. כנראה שהמזל לא היה איתך באותו הזמן, החכמת וידעת לתפוס מחסה כשהיו אזעקות והתראות. אבל כנראה שחוסר המזל היה חזק ממך כשהחלטת לחזור לשבת עם כולם.

תמיד אזכור אותך כמו שהיית, אני בטוח שהנשמה שלך נמצאת במקום בטוח.
שמור עלינו מלמעלה תזכור שנשמתך עימנו תמיד ולא נשכח אותך לעולם.
תהיה חזק למעלה כי אנחנו מנסים.

אזכור אותך לעולמים
פקודך למחלקה תמיד
רענן



תאריך: 07.05.2008
שם:  מריאנו ליטבין
ההיכרות עם אלי:  גדוד 9255

בזכותם

הארץ תשקוט. העם ישב לבטח על אדמתו, יהי מהלך במחרשתו על פני שדות, במכוניתו על פני דרכים.
גן גדול נקים, ועל פתחו נחרוט בחרט: בזכותם....

על כל נפש, בחור ובחורה שנפלו בקרב, ניטע בגן פרח אחד. פרח אחד בלבד על כל נפש שנפלה בקרב. והגן יהיה לוהט בפרחיו בתפרחת ענקית. אללי, בתפרחת גדולה, משטח תפארת וצבע, משטח לוהט, הניבט אל מול השמיים.

על כל נפש שוקקת, על כל תקווה, חלום שנגדע – פרח אחד בלבד ועל פתחו יהיה רשום: בזכותם...
גן של מגני דוד ברחבי הארץ, בדרכים, בגיאיות, בחפירות, במשלטים, במבואי מאורות האויב, ובמאורותיו פנימה. גן זרוע של מגני דוד – וכנגדו גן זרוע של פרחים.

האנשים שעשו את המלאכה, ואמרו את אגדתם עד תום. האחים שאינם אחינו שהלכו בלא לבדוק מה הסיוע שיינתן ומה הציוד שיסופק ומה החסות המובטחת להם. הלכו והניחו ישר וללא שהיות את ליבם, את לב-הלבבות עצמו, את פרח החיים הפועם עצמו...

שנת מלחמה תמה, שנת קורבנות, שנת סבל ללא שילומים, שנת כאב ללא קץ וללא תכלה.
שנתו של דור צעיר בישראל, שאמר: אתן את חיי – ובלבד שאביא גאולה לעם.

שלא תדעו עוד צער.
מריאנו ליטבין



תאריך: 07.05.2008
שם:  משה דבוש
ההיכרות עם אלי:  גדוד 9255

מכתב פרידה לאלי,

אני זוכר את ימי המילואים הראשונים שלי בגדוד ובמחלקה תחת פיקודך.

אני יודע שבהתחלה לא כל כך הסתדרנו בגלל שאני הייתי עושה לך קצת בעיות
ומעט מתחצף, אבל מצו לצו למדנו להכיר אחד את השני יותר ויותר.

למדתי שאתה בן אדם ומפקד שמאוד איכפת לו מחייליו ושתמיד דאגת למחלקת החימוש בצורה טובה מאוד ולמדתי להיכנס לראש שלך כדי שיהיה לנו נעים וטוב ושננסה להעביר את ימי המילואים שלנו בכיף. אני יודע שגם אתה למדת להיכנס לראש שלי והיית מאוד נהנה מחברתי גם מבחינה מקצועית וגם מפני שאני אדם מאוד מצחיק וכיפי וזה היה עושה לך טוב.

בעיני, כל תקופת השירות במילואים איתך היתה טובה וכייפית פרט למילואים אלו האחרונים.לא יכול לשכוח את אותו יום שישי ולמעשה יומיים לפני האסון הנושא שישבנו מחוץ לאוהלים ודיברנו על המצב של מדינתנו ועל המלחמה הנוראה הזו, ואתה אמרת שאין לך הרגשה טובה לגבי מלחמה זו. אני בטוח שהיו לך המון מחשבות שהטרידו אותך באותו יום.

זה רק אחד הזיכרונות שנותרו לי אבל אני מנסה תמיד לזכור את הדברים הטובים שעברנו יחד והיו כאלה.
חשוב שתדע שתמיד אזכור אותך ובמילואים הבאים שלי משהו יהיה חסר וזה אתה !

שלך, משה דבוש



תאריך: 07.05.2008
שם:  גור יואב
ההיכרות עם אלי:  גדוד 9255

לזכרו של אלי,

רציתי להביא לך משהו
משהו מן המלחמה
משהו
שתדע שהייתי גם פחדן גם גיבור,
גיבור-פחדן.
רציתי להביא לך משהו
משהו מן המלחמה.
חשבתי להביא לך תחמושת קלה,
אך ירינו את כל התחמושת.
חשבתי להביא לך פגיון זהב,
אך הפגיונות הפכו לאדומים.
חשבתי להביא לך את ליבי
אבל גם אותו לקחו חברי שנפלו במלחמה,
רציתי להביא לך משהו
משהו מן המלחמה.
לכן כתבתי את השורות הללו,
הבוכות וצוחקות,
שורות מן המלחמה .

מה שנשאר זה להתחזק ,לחזק את אלו שנשארו,
והכי חשוב זה לא לשכוח !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!


גור יואב



תאריך: 07.05.2008
שם:  הדס ברגר
ההיכרות עם אלי:  חברה לעבודה של ליבי

אלי,

רוב הגברים ממש לא אוהבים שהנשים שלהם חושפות את החיים האישיים בפני חברות.
אני מניחה שאתה, אלי, לא היית שונה.

אבל אני כל כך שמחה שליבי, כמו כל שאר הנשים, רכלנית לא קטנה וכשחולקים קיר עם ליבי
לא נשארים הרבה סודות בפנים, דרכה ודרך שיחות הטלפון הרבות שלה הכרתי אותך אלי. נראה
לי די טוב.

אני יודעת היטב כמה ליבי אוהבת אותך וכמה היא גאה בכל מעשה ידיך.
אני יודעת בדיוק כמה אתה אוהב את הילדים המדהימים שלך שי ודורון וכמה הגנת עליהם וכמה רצית את הטוב ביותר בשבילם.
אני גם יודעת שאתה מוכשר מאוד בעבודתך ושאתה אדם טוב לב וצנוע.
אני יודעת שגרמת לליבי לצחוק הרבה, כי אתה אדם מצחיק וציני ולפעמים גרמת לה להשתגע כי היית ממש לא החלטי.

ליויתי את כל הנסיעות שלך לחו\"ל בשנה האחרונה ואת כל שינויי הקריירה שלך. לא הצלחתי לעבוד מרוב ויכוחים מעבר לקיר על השולחן החדש והכיסאות, איך תחליט כבר אלי – כי אי – אפשר ככה.
ואולי תתפטר כי הגיע הזמן לצאת לדרך חדשה.

כן אני יודעת בדיוק איזה אדם אתה למרות שיכול להיות שעכשיו מהשמיים אתה ממצמץ חזק ומנסה להיזכר מי אני ומתי פעם אחרונה ואם בכלל נפגשנו.

ליבי לא שמרה בפנים וחלקה איתי את המתנות שקנית לה, סיפרה תמיד כמה אתה מיוחד ושאתה אהבת חייה.

אני יודעת שאם ליבי הייתה מבקשת היית קוטף עבורה את הכוכבים ולא סתם כוכבים את הכי נחשבים בשמיים.

אני די בטוחה שעכשיו אתה יושב על איזה כוכב ושומר עליה כאן ושומר על שי ועל דורון ורוצה לחבק אותם כמו שהם רוצים לחבק אותך.



תאריך: 07.05.2008
שם:  דינה ויטיץ
ההיכרות עם אלי:  דודה של ליבי ביום השלושים

אלי,

אותך הכרתי ופגשתי בפעם הראשונה במדים כחייל,
כשהבאתי את ליבי אליך למחנה קרן בגולן.

אדם ציניקאן ושנון ועם חיוך שובה לב.

אזכור אותך תמיד לבוש בקפידה ולא שוכח את העניבה.

מהדודה המגניבה (כלשונך)

דינה



תאריך: 07.05.2008
שם:  יערה כפיר
ההיכרות עם אלי:  משפחה

אלי,

הכרתי אותך בכל מיני רגעים
חוויתי אותך ברגעים מצחיקים ובעיקר שמחים.

יש תמונה שלא משה מזיכרוני:

בחתונה, לקחת את הכיפה שלך ואמרת לי: \"קחי אותה, תשמרי אותה\"
עד היום היא אצלי, שמורה היטב. לא קלטתי אז במה זכיתי, אבל זכור
לי שמאוד התרגשתי !

מבחינתי ובשבילי אתה עדיין חי ונושם, עם אותו מבט תזזיתי ואנרגטי.

אני אוהבת אותך בכל ליבי.

יערה כפיר



תאריך: 07.05.2008
שם:  אתי וייס אור
ההיכרות עם אלי:  חברה

ליבי יקרה,

לכאב אין זמן
לגעגוע אין סוף
ללב אין ניחומים.

עיניך החומות- מבטך הנוגה
מחפש, אולי הוא עוד ישוב.
אלי, אישך עם חיוך אוהב וידיים מחבקות....

וכל שהיה הנו חלום הזוי...
כשילדייך הרכים שואלים: איפה אבא ?
את מצטמררת, מחסירה פעימה
מנסה להיות חזקה
ןבפנים נקרעת מבכי על אובדן,
אט אט אוספת את עצמך
כי לכאב אין זמן
לגעגוע אין סוף,
ללב אין ניחומים.

באהבה, מאתי וייס אור



תאריך: 17.05.2008
שם:  אתי הינדי
ההיכרות עם אלי:  אחות של ליבי

אלי,

הכי אני אזכור
את החיוך והשובבות
את הרצינות שבעבודה שלך
כמה אהבת את ליבי והילדים
ואת העצבות העמוקה כשהלכת.

אתי



תאריך: 17.05.2008
שם:  ציון כהן
ההיכרות עם אלי:  חבר של ה משפחה

חבר של המשפחה

אני נובר בזיכרון ואותה תמונה חוזרת
חיוך רחב מני ים וצחוק קורן בעניים.

תשמור עליהם,
על ילדיך , על רעייתך, על אחיך
הם זקוקים לך היום יותר מתמיד.

ציון


תאריך: 17.05.2008
שם:  דורון
ההיכרות עם אלי:  מכר של המשפחה


לא הכרתי את אלי הרבה זמן אבל דבר אחד כן למדתי לראות ולהבין .

יש איזו מתמטיקה פשוטה בחיים, אפילו די אכזרית – אתה לא יכול לזייף מגע. אתה יכול לחשוב שאתה חבר של הרבה אנשים, להסתחבק עם המון אבל, בשורה התחתונה מה שנשאר ממך הוא, כמה באמת נגעת באנשים ומה הנגיעה שלך השאירה בהם.

במלה נגיעה אני מתכון למלה אחרת פשוטה ויומיומית- אכפתיות. כמה היה אכפת לך, כמה חשוב לך באמת היו האנשים שאיתם התהלכת. וכשנוגעים, מרגישים את זה. שיחת טלפון פשוטה, יכולה להיות קצרה ורשמית ולא להותיר שום רושם או חותם, מה שנקרא - שיחה לפרוטוקול - ושיחת טלפון יכולה להיות כזו שהרושם שלה נשאר זמן רב אחרי.

ומתי רואים את זה ? כשהאדם לא נמצא. רק אז יודעים אם הוא נגע באנשים. השאיר את חותם הנגיעה, את טביעת הנגיעה בעור שלהם. בנשמה. עמוק בפנים. ברוח. באותו מקום עמוק שאי אפשר להגדיר במלים. כשאדם נוגע באנשים, מתוך אכפתיות אמיתית ולא בניסיון למצוא חן, משהו ממנו עובר אליהם. משהו ממנו נשאר טבוע בהם. והמשהו הזה, ממשיך לחיות גם כשהוא לא נמצא יותר.

אלי היה אחד מאלה שנגעו. שטבעו חותם. מי שראה אותו, חווה עמוקות את אישיותו. את האינטליגנציה, את היושר האישי [ לפעמים אפילו בצורה בוטה ] את שמחת החיים ומעל הכול, את פרץ האנרגיה והחיוניות ששפעו ממנו. אלי הפך את אלה שהיו בקשר איתו, לנרקומנים שלו. לאנשים שמתגעגעים, ללא הפסק, למגע שלו, לטפיחה שלו, לצחוק שלו לאהבה שלו, לאהבת החיים שלו.

אצל אלי התחברו שני דברים, לכאורה סותרים. מחד, בטחון עצמי עצום, ורגישות עמוקה לצרכי האחר, מאידך.
לגבי הביטחון העצמי....אלי סימל להרבה אנשים שפגש את דמות המנצח, כמעט מודל לקנאה. מישהו שהם רצו להיות כמוהו או, שלפחות חלק מהאומץ שלו מול החיים, מהיכולת לקחת סיכונים, ידבק בהם. בעולם שלנו, שבו כל אחד יוצא עם צלקותיו שלו מהילדות, נדיר היה, כמעט מעורר קנאה, לראות אדם שכמעט ולא נגוע כמעט בתחושת חוסר האונים, בהשלמה עם המציאות, בהתפשרות. ואדם כזה היה אלי. אלי הרים את ראשו בהתנשאות של מנצח. הוא חי בתחושה שהוא יכול להשיג את כל מה שהוא רוצה. אלי לא פחד מהחיים, לא חשש מהם, לא צפה כישלונות אפשריים. הוא פשוט ראה בהם מרוץ שהוא עתיד לנצח בו.
אנשים מסתכלים על החיים ומכינים לעצמם מראש אלטרנטיבות מפני כישלונות אפשריים. אלי לא הכין כל אלטרנטיבה. הוא ידע שהוא ישיג בדיוק את מה שהוא רוצה והתכוון לכך במלוא הרצינות. והביטחון העצמי העצום הזה, התפשט בכל מקום בו היה.
אלי לא היה אחד מאלה שמשתלבים מתוך כוונה של ל\"היות כמו כולם\". אלי התכוון להשתלב בחיים, כמישהו שיוצר משהו חדש. משהו משל עצמו. שמנהיג. שאנשים הולכים אחריו. אלי התכוון להשאיר את החותם שלו על החיים. הוא לא התכוון להשתלב בזרם החיים, הוא התכוון ליצור את הזרם הפרטי שלו בעצמו. אנשים עמדו וצפו בו, השתתפו בפעילויות חברתיות איתו, לפעמים מתוך כיף, הרבה פעמים מתוך קנאה. קנאה והערצה
הדבר השני שבלט אצל אלי היה, הרגישות העמוקה לצרכי האחר והיכולת לתת. אלי ידע לזהות את הקושי ואז, מתוך שתיקה, פשוט לתת את מה שצריך ללא כל הכנה מוקדמת. אלי לא שאל האם אתה צריך. אלי פשוט זיהה את הבעיה, לא נתן לאיש להבין שהוא זיהה אותה אלא מאוחר יותר, ובפשטות גמורה ולפעמים בהפתעה מוחלטת, הביא את הפתרון. הנתינה שלו, השאירה אותך, לא פעם, במבוכה. ראשית, על שהבנת שהיית כל כך חשוף לפניו ושנית על הפשטות הגמורה שבה הביא את הפתרון. אלי הפך את הטוב הלב הבלתי צפוי, למובן מאליו.

בתכונות האלו, הביטחון העצמי השופע, מרץ החיים, האנרגיה, בתאוות החיים הפורצת, מחד, והרגישות העמוקה לצרכי האחר והיכולת לתת מאידך, אלי השאיר חותם עמוק על כל מי שבא במגע איתו.

דורון



תאריך: 18.05.2008
שם:  גבי חלווה
ההיכרות עם אלי:  אלי היה ספק שרותי האינטרנט והשרתים שלי

את אלי לא ראיתי מעולם .
איש שניתן לתת בו אמון מסתם שיחה בטלפון ,
וכך קידמנו עסקאות קטנות עם חלומות גדולים .
בזמן המלחמה הוא אמר לי שהוא ירד למרכז .
לא תארתי לעצמי שהוא בשרות מילואים וכשהקריאו את שמו ברדיו בתחילה לא קישרתי את זה לאלי.
אחר כך מישהו הודיע לי בטלפן
אני אמרתי רגע אולי זה לו אותו אלי
ואז נאמר לי שתמונתו בעתון . לפני כן לא ראיתי את אלי.
פעם ראשונה ראיתי אותו באותה תמונה בעיתון.
אתם מבינים רקמנו ידידות טלפונית רקמנו עסקאות קטנות
כל כך חיבבתי אותו כל כך פירגנתי לו על הצעדים שהוא עושה
כל כך רציתי שיצליח.
וכל כך כל כך נעצבתי כששמעתי את שמו ברדיו.
חבל.
נכון שאנו עסוקים בשגרת יומנו ובכל זאת
כשאני שומע את שמך או חלקו
אני נעצר אני עוצר ונזכר .
מכיר אותך רק מתמונה ובכל זאת מכיר אותך המון.
תהי מנוחתך עדן .
נחמה למשפחתיך.
כוח והצלחה רבה לאנשים שהנחת .
יהי זכרך ברוך.


תאריך: 20.05.2008
שם:  נאוה שוהם
ההיכרות עם אלי:  יו\"ר ארגון אלמנות ויתומי צה\"ל


ליבי יקרה,

האתר שהקמתם לזכרו של אלי כל כך מרגש וכואב.

היי חזקה, גדלי את ילדייך ותראי שיום אחד יאיר לך היום.

אלי מת. חלל. חלל שהשאיר חלל גדול אחריו. חלל שמושך אל השאול. אבל מתוך החלל הזה את תצמחי למעלה. תגלי על עצמך תכונות שלא ידעת עליהם. תגלי עוצמה. ועם העוצמה הזו את תגיעי רחוק.

לא תפסיקי לכאוב. לבכות. אך לצד הבכי את גם תשמחי. תשמחי כאשר הבן יגיע למצוות, לחתונה. ולכל אירוע.

ואני ממרומי גילי מחזקת ומעודדת אותך.


באהבה
נאוה שוהם


תאריך: 05.08.2009
שם:  שיר שכתבה נעמי שמר
ההיכרות עם אלי:  

אנשים טובים באמצע הדרך
אנשים טובים מאוד
אנשים טובים יודעים את הדרך
ואיתם אפשר לצעוד


תאריך: 14.04.2013
שם:  אפי ברק
ההיכרות עם אלי:  חייל של אלי בגדוד 9255

אלי היקר

7 שנים לקח לי לחשוב מה לאמר לך
היית לי כמו אח גדול הראשון שקיבל אותי בגדוד עם חיוך מאוזן לאוזן, כאשר לא ידעתי את מקומי.

האדם ששמר עליי בשכם ובחאן יונס שנסענו יחדיו
מוזר היה לי לשמוע את מה שקרה קצת אחרי שיצאתי מהגדוד כי שמך עוד הדהד בראשי בתור הקצין המצחיק
עד היום אני מספר עליך בתור אחד האנשים הכי מקסימים שהכרתי בתקופת המילואים

אני מבקש את סליחתך שעד היום לא כתבתי לך פשוט לא ידעתי מה לרשום, גם עכשיו אני עוד מנסה לעכל את זה שקצת אחרי יציאתי מהגדוד נפל הפגז שפגע בך ובחברינו המשותפים

אני כבר משוחרר ממילואים סיימתי את שירותי כמעט בצורה מלאה ושמח לאמר שאתה היית הקצין שלי

שמור על עצמך היכן שלא תהיה ומסור דרישת שלום לכולם

אוהב אותך אח גדול
אפי ברק
052-3421721




תאריך: 15.04.2013
שם:  דוד חיים
ההיכרות עם אלי:  

לא זכיתי להכיר את בינכם היקר הי\"ד
אך כמי שחי במדינה בזכותו עלי להוקיר תודה
אני יודע שאין ולו מעט נחמה לאסונכם
אך הנני מוצא לנכון לחזק אתכם ומי יתן וזה יקל ולו למעט על כאבכם העצום

ברגשי כבוד והשתתפות בצער כנים

דוד חיים


תאריך: 05.05.2014
שם:  דוד חיים
ההיכרות עם אלי:  

לא זכיתי להכיר את בנכם הי\"ד אך אני חי כאן בזכותו
אני יודע שאין נחמה לאסונכם הכבד
אך הרשו לי לחזקככם ולו במעט בדברים אלו
ולהביע את צערי הכבד על נפילתו
שלכם ברגשי כבוד והשתתפות כנה בצערכם הכבד
דוד חיים