 תאריך: 07.05.2008 שם: יוחאי בראל ההיכרות עם אלי: חבר של אלי
אלי אחי,
אני לא מאמין שאני כותב לך, במקום לדבר איתך. אני לא מאמין שנדבר עליך בלשון עבר ולכן גם איני מוכן לעשות כך.
החברות שלנו התחילה בכיתה י\', שזה כמעט 17 שנה, ממש מחצית מחיינו, שם נפגשנו אתה, רן ואני.
לא זכור לי מה גרם לנו להתחבר אחד לשני אבל זה פשוט קרה, וטוב שזה קרה, כי אני לא מדמיין את המציאות אחרת.
אבל עכשיו קרה הגרוע מכל ואתה איננו ואת רגע הבשורה המרה לא אשכח לעולם וכך בטח יקרה לכל מי שקיבל אותה.
כתבתי הרבה פעמים את המילה \"לא\" עד עכשיו ונראה לי שפשוט בא לי לצעוק \"לא\" אחד גדול.
איך העולם יהיה בלעדיך? מה יהיה עם ליבי שי ודורון? הרי הם היו אהבת חייך ועודם כאלו.
לאחר תאונת הדרכים שעברת אך לא מזמן, אמרת לי שהדבר המפחיד ביותר היה לחשוב, שכמעט ולא היית רואה את הילדים יותר לעולם. אפילו את התחפושות לפורים שהבאת להם מחו\"ל הם ילבשו כשאתה כבר לא איתנו. אבל אני מאמין בכל כוחי, שאתה איתנו ותמיד תהיה, תמשיך לראות ולחוש את המשפחה הנהדרת שהקמת ממשיכה בדרככם המשותפת שהתחלתם יחד.
תחסר לי המון, לי ולכולם. הכישרון המיוחד שלך בכל התחומים: בעבודה, במילואים, עם החברים ועם המשפחה, כשרון להתמזג, להוביל, להצחיק ולהדהים את כל מי שסובב אותך.
יש לי עדיין כל כך הרבה דברים להגיד ובטח לא אוכל לכתוב את כולם, אבל אני יודע שתחוש אותם.
יצאת למלחמה הארורה הזו בלב שלם, וכן, תמיד כשאמרתי את המילה מלחמה, אמרתי רק מלחמה. הפעם מלחמה זו היא גם ארורה, כי הפעם היא פגעה בי הכי קרוב שאפשר, כנראה כמו שמלחמות פוגעות גם באחרים.
כבר לפני שנים, חשבתי שיהיה נחמד שנשרת במילואים ביחד. ואף ביקשתי ממך שתעבור ליחידת המילואים שלי, כי הייתי צריך מ\"מ, מישהו כמוך שיכול לקחת קבוצה של חיילים ולהוביל אותה.
אבל אתה סרבת, לא היית מוכן להפרד מהחיילים שלך. וזה היה ברור מאליו, כי כשאתה מחוייב, אתה היית מחוייב עד הסוף, גם בצבא, גם בעבודה וגם במילואים.
ועכשיו אלי , כשאתה אי שם, החברות שלנו לא תיפסק. רן, אתה ואני נמשיך להיות ביחד, בלב ובמחשבות, לעולם, תמיד, עד שניפגש שוב.
ואתה אחי, ממש אחי, שמור על ליבי שי ודורון מהמקום בו אתה נמצא. חזק את ידם ואת ידינו, כדי שיהיה לנו כח להמשיך. ובטוח אני, שהמקום בו אתה נמצא, הוא המקום הכי טוב להיות בו, אחרי הבית והמשפחה שלך.
אוהב אותך תמיד
יוחאי
תאריך: 07.05.2008 שם: רן ההיכרות עם אלי: חבר של אלי
מחשבות שרצות בראש:
הטיול המיתולוגי לחורבה בחרמון
מתכוננים לבגרות בתנ\"ך
דייג בברכות דגים באפק
פגישה קצרה במנחת בבסיס בבקעה
פעם ראשונה שסיפרת על ליבי
חברות של פעם בחיים, ללא תלות בזמן, מקום או תדירות. ללא תנאים וללא גינונים.
ARMIS בכינרת
יום כיפור בגיל 17
\"אני אלבש סוודר ירוק\"
אתה ליבי ודורון התינוק בביקור בבירנית
קרוב כמעט כמו משפחה, לפעמים הרבה יותר. יותר מחצי חיים העברנו יחד,
תקופות פעם ביום, תקופות פעם בשנה.
הדגל על התקרה
בקבוק יין עיקש באיטליה
הפגישה בניו יורק לפני כשנה
החיוך כל פעם שדיברת על הילדים.
זכרונות אי אפשר לקחת.
רן
תאריך: 07.05.2008 שם: יוחנן קישון ההיכרות עם אלי: חבר של אלי
אלי,
הכרתי אותך כתלמיד צילום שלי במסגרת לימודי הגרפיקה במכללת ידע.
התבלטת בקליטה מהירה ורצון לדעת תמיד עוד ועוד. לאחר לימודיך קישרתי אותך לקליינט שהיה זקוק לעיצוב גרפי. במהירות ומקצועיות הגשת לו עבודה ברמה גבוהה.
מאותו רגע הבנתי שאתה דוהר קדימה. ואכן בזכות הכישרון שלך יכולת להתפרנס מגרפיקה. אבל אתה לא קפאת על השמרים למדת לבנות ולעצב אתרי אינטרנט וגם כאן עשית חייל והתקדמת במהירות.
בין פרויקט לפרויקט מצאת זמן לטייל והטיולים איתך תמיד יזכרו כחוויה של כיף והומור. כשגלשנו בחרמון הוכחת כישורי גלישה מרשימים. השארת אותי מאחור ואני שאלתי את עצמי האם יש משהו שהבחור הזה לא יודע לעשות?
חצי בית בנית בעצמך. כל הזמן פרצת גבולות בתחום המקצועי והיה אפשר לקבל את הרושם שאולי המשפחה תפגע מהנסיעות שלך לחו\"ל. אבל לא- גם כאן התגלית כאבא חם ואוהב ללא קץ וכבעל מסור שפשוט לא רואה אף בחורה חוץ מליבי.
הייתה לך ביקורת על התנהלות המדינה, אבל בשעת פקודה התייצבת ביחידה שלך כמו שהתייצבת אצל כל מי שנזקק לך. אני בטוח שהגעת למילואים וניהלת את העניינים בדרך המיוחדת שלך המשלבת הומור, חברמניות ויעילות. לא צריך להיות שם כדי לדמיין אותך מתקתק את העבודה כמו שנהגת להגיד ולעשות.
היית לי חבר אמת לי ובוודאי לשאר חבריך.
הלכת מאיתנו באמצע.
באמצע החיים
באמצע הזוגיות שלך עם ליבי
באמצע הילדות הרכה של ילדיך
באמצע הקריירה שלך
באמצע ההתבססות בגרנות
באמצע החברויות
הייתי אומר לך שזה לא יפה ללכת באמצע אילו זו הייתה הבחירה שלך אבל זו לא הייתה הבחירה שלך.
זאת הייתה יד הגורל הנורא שקטף אותך באמצע של הכל.
אני גאה על כך שהכרנו ונהיינו חברים. ואני מוקיר את הרגעים המיוחדים שבילינו יחד.
יהי זכרך ברוך
חברך יוחנן קישון
תאריך: 07.05.2008 שם: עמוס ההיכרות עם אלי: חבר לעבודה של אלי
אלי,
אלי, אלי, שלא יגמר לעולם.
החייכן המוכשר שכל כך אהבנו כולם.
אלי, חברי וידידי הנאמן,
כל כך צעיר וכל כך מקצוען,
אתה חסר לי וכמוני לכולם.
כל כך מהיר תפיסה, אמין ופרפקציוניסט.
אתה היית שם תמיד, פשוט ההיפך מאגואיסט.
בדיוק כשהרגשת בשל לעסקים ופרשת כנף,
באה קטיושה מחורבנת וקטפה אותך ביעף.
כמה אלפי מיילים טסנו ביחד
כמה שעות ישבנו וחשבנו איך מכמה ברזלים ורעיון
נצליח לפרוץ לעולם ולהסביר שאם מסדרים את
הברזלים נכון, זה עובד ועושה הגיון.
איש משפחה שלא היסס לשים את הקן המשפחתי לפני הכל
ובשביל המשפחה עבד כמו חמור ולא היסס לשאת כל עול.
אהבתך לליבי הייתה מושא להערצה
דעי לך, ליבי, שהוא היה מאוד מרוצה ממה שבך מצא.
אליהו הנביא עלה בסערה השמיימה
כמה נכון הדבר לגביך בהפרש של אלפי שנים
בשני המקרים השארתם אותנו יתומים.
עמוס
תאריך: 07.05.2008 שם: יוחאי בראל ההיכרות עם אלי: חבר של אלי, ערב לזכרו
ערב לזכרו,
בפעם הראשונה שראיתי את המייל שזו הייתה כותרתו, לקח לי זמן לקלוט למה הכוונה.
לקלוט שמדובר בערב לזכרו של אלי,
לקלוט שהחודש האחרון הוא לא חלום, אלא מציאות חדשה.
הלוואי וזה היה חלום, כי חלום נגמר בסופו של דבר.
אני מאמין שהתקופה האחרונה שינתה את כולנו, אני יכול להעיד את זה על עצמי והעדות הכי טובה לכך היא שאני מדבר על אלי.
את דרכנו המשותפת התחלנו בכיתה י\', יצא לי לנסות ולהזכר איך זה שאלי, רן ואני הפכנו לשלישיה. האמת? כנראה שזה ישאר בתור תעלומה, כי גם רן לא זוכר בדיוק ואלי... כבר לא איתנו זה במובן הפיזי, אני עדיין מרגיש שאלי כאן.
ונראה לי שלספר בגוף שלישי על אלי, זה דבר שבחלומותיי הגרועים ביותר לא חשבתי שאעשה.
עברנו הרבה ביחד, כל גיל ההתבגרות בתיכון, היינו מבלים ביחד, למדים למבחנים ביחד, בכל אופן מנסים, כי תמיד בסופו של דבר מצאנו את עצמנו עושים דברים אחרים. ישנם המון זיכרונות, פשוט אי אפשר לספר את הכל, אם זה טיולים ברחבי הארץ, בסיני, בצרפת, באיטליה והכל, וכל פעם חזרנו עם תובנות חדשות שאלי פשוט מעשיר אותנו בהן.
דבר אחד אני בטוח בו, כל אחד שדיבר על אלי, בטוח שהכיר את אלי האמיתי, הכנה והישיר והעריך את כל תכונותיו אלו, כי כל מי שפגש בו ולא משנה באיזו מסגרת הפך לחבר...
תאריך: 07.05.2008 שם: מחלקת חימוש גדוד 9255 ההיכרות עם אלי: גדוד שבו שירת אלי
ליבי,
אין באלבום זה אף לא מעט בכדי למלא את החלל העצום שנפער. אין בו גם שום ניסיון שכזה.
אנו מודעים לכאבך העצום ואנו עומדים בצד עם תחושת חוסר אונים ורוצים לעזור אך מודעים לכך שהכל מתגמד כעת.
ולכן, כשמחניק לנו בגרון והמילים נבלעות ומתבלבלות החלטנו לכתוב, כל מי שחפץ בכך, את המעט שרצינו לומר, כולנו היינו פקודיו ורצינו בדרך זו להעביר את מה שנחנק לנו בגרון.
נוסיף ונאמר כי החל מאותו יום ארור את וילדייך נמצאים בליבנו ובמחשבותינו ואנחנו נעמוד לצידך בכל אשר תחפצי כי אין לאף אחד מאיתנו ספק, אלי היה הראשון לעשות כך אם המצב היה שונה היום.
מחבקים אתכם.
מחלקת חימוש
גדוד 9255
תאריך: 07.05.2008 שם: יגאל אלמקייס ההיכרות עם אלי: גדוד 9255
חבר יקר,
אני מנסה בכמה מילים לכתוב עליך אך היד רועדת.
לדעת שרק אתמול ישבנו יחד, צחקנו ודיברנו, והנה אתה כבר לא איתנו אך בתוך ליבנו.
זכיתי להכיר חבר, אח ומפקד שמעבר לדרגות היה הכי חבר שיכולתי להכיר, שאפשר לדבר איתו בלי כל קשר למילואים על כל בעיה.
הידע והכישרון לדבר ולהעניק ובמיוחד הכיף לתת מעצמך לטובת האחר בכל זמן, הם בלתי נשכחים.
ועכשיו מאותו רגע נורא, אני מתקשה לעכל, מנסה לשחזר איך ולמה ולא מוצא מנוח. מנסה להמשיך אך לא מוצא את הדרך. אין לי דרך אחרת אלא לומר נוח על משכבך בשלום ורק שתדע שחלק ממני הלך איתך.
שלום לך המפקד,
יגאל אלמקייס
תאריך: 07.05.2008 שם: ליאור ההיכרות עם אלי: סגן של אלי, גדוד 9255
אלי,
לא נתפס לדבר אליך בלשון עבר, איך אפשר?
רק אתמול דיברתי על זה עם ארז מזרחי ואמרתי לו שזה מדהים
איך אנחנו מסוגלים לשלוח אנשים לחלל לחקור יבשות, להמציא המצאות מדהימות ולרפא מחלות אבל עדיין לא מסוגלים לקבל את המוות.
איך אפשר להבין שיום לפני הסתובבת מאושר אחרי שעה במזגן עם קולה אצל ליבי והילדים בקרית-אתא ולמחרת אתה כבר לא כאן... איך אפשר?
איך אפשר להבין את הנמרצות שלך ביום הגיוס אל מול האטימות של המערכת אשר אותי ייאשה אך אתה לא נשברת עד שהשגת את רצונך וברגע אחד, יומיים וחצי אחרי, נעלמה לה כל האנרגיה הזו, איך אפשר?
אלי, ברגעים האלה נוטים לזכור את הדברים הקטנים שמהדהדים לנו בראש, הקריאה שלך אלי \"ספקי!!!\" לא יוצאת לי מהראש וכנראה תלווה אותי הלאה ביחד עם אותו משפט שאמרת לי וללב בשבת בבוקר \"אתכם אני אוהב ואת מי שאני אוהב, אני אוהב עד הסוף\".
אלי, בלכתך השארת לי משימה להיכנס לנעליים שגדולות עלי בשבע מידות ואני עדיין לא יודע איך למלא את החלל שנותר, אני מקווה שנוכל לשמור על המחלקה בסטנדרטים שאתה הצבת לה מכיוון שהיא היתה מקור לגאווה בשבילך. מורשתך תמשיך עם הגדוד ודורות של קציני חימוש עוד יפעלו על פי הרמה שאתה הצבת בגדוד.
אלי, אני מאמין ומקווה שתשמור על ליבי וילדיך ותעניק להם גם רגעי אושר מיום זה והלאה.
אני למדתי ממך המון ואתגעגע לעד.
ליאור
תאריך: 07.05.2008 שם: אפי אוהב ציון ההיכרות עם אלי: חבר של אלי, גדוד 9255
אלי אחי היקר,
איך אדבר עליך בזמן עבר ובליבי אתה עוד חי.
איך אקבל שאתה לא כאן, אתה הטוב שבאדם, יחיד ומיוחד.
חייתי את מעלותיך כדבר מובן מאליו.
השארתי אותך כועס, עייף ורוטן שבעתיים
כאילו העולם נמצא לך על הכתפיים.
דברים לא הסתדרו, עניינים לא מתנהלים,
כך לא עובדים, כך לא מנהלים.
ודווקא אתה שילמת הכי יקר.
הנה נסגר שער הכפר, ומכת ברק מן השטן
ובגיהנום על אש תמרות עשן עלתה נשמתך אל על.
ותריסר חברים ואהובים נאספו אל חצרות אריה לבן,
והאריה ליבו לב אבן, קולו נדם מזמן.
ועוד בזמן שהגדוד צעד בשדות הקרב, אנחנו אותך מלווים והכאב רק,
מוכי הלם ורגשות אשם, על שהלך הטוב שבנו ולא שב.
לו ניתן היה בנפתולי הזמן
הייתי חוזר מוכן ומזומן
ופותח לך שער בידיי
ופודה את חייך בחיי.
הנה הסתיימה מלחמה בלי שם
אנשים רוטנים ומחפשים מי אשם
כך לא מתנהלים כך לא משיגים דבר
הם כועסים, ושואלים מה יהיה מחר.
ואתה שותק , קולך נדם
האריה אסף אותך אליו
למקום שם כל אדם
הוא יחיד ומיוחד, ולא מובן מאליו
אפי אוהב-ציון
|
